למה צריך להחמיר בעת נהיגה בשכרות

המאמר באדיבות עורכת דין דנה דוד

אחד האסונות היותר נפוצים לצערנו הם תאונות הדרכי הקטלניות שגובות אנשים רבים ויקרים ומרסקות משפחות שלמות לרסיסים. הידיעה שאפשר למנוע טרגדיות כאלו בלי בעיה, גורמת עוד יותר לשבר הבלתי נסבל של חוסר תשומת הלב לפני מעשה.

למה צריך להחמיר בזמן נהיגה? |

השאלה היותר מתבקשת הייתה צריכה להיות מדוע לא מחמירים מספיק עם פורעי הכבישים המסוכנים לציבור. לא חסרים צעירים וגם מבוגרים שנוסעים בכבישי ישראל כחיות אדם ומחפשים לעשות רושם או סתם תוך כדי שיכרות, ומסכנים את משתמשי הדרכים.

משטרת ישראל לקחה כבר לפני כמה שנים את העניין הרבה יותר לעומק, וכן מבצעת מבצעי בדיקות לנהגים באזורי בילויים, מסיבות ומועדונים, שמשם לרוב, יוצאים אותם הנהגים בדרכם אולי לנפגע הבא. ההחמרה בנהגים אלה היא קריטית להמשך תפקוד רגיל של אזרחי המדינה בכבישים.

איזה עונש מקבלים על נהיגה בשכרות |

לפי פקודת התעבורה התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובעת בסעיף 62(3) קנס גבוה מאוד, שלילת רישיון מיידית והזמנה לפני שופט וזה על נהיגה בשכרות ללא כל תאונה. אם זה לא מספיק, קובע סעיף 64ב כי שכרות היא סיטואציה שבה אדם משתמש דרך, נוהג ברכבו ובגופו מינון אלכוהול הגבוה אפילו טיפה מהמותר בחוק. 

צריך לדעת לפני ששותים בבית או באולם השמחות או כל חגיגה באשר היא המביאה לידי שתית אלכוהול, גם את החוקים שבאים לאחר מכן ואם לא על החיים שלנו אנחנו חסים, לפחות על הארנק. מינון האלכוהול כיום עומד על שיעור של 240 מיקרוגרם, מינון ששווה לערך לכוס של שליש בירה. קצת, אבל זה החוק.

האם סירוב לבדיקה היא הודאה בנהיגה בשכרות? |

פקודת התעבורה בסעיף 64ג קובעת, כי אדם שמסרב לערוך בדיקת שכרות בין אם בדיקת נשיפה או בדיקת דם, דינו כאדם שנתפס נוהג בשכרות, ממש כך, וכל ההשלכות הקיימות בחוק על אדם ששתה באמת בזמן נהיגה, חלות גם עליו.

אם עונש הפסילה לא מספיק מרתיע חשוב לדעת שבמקרים מסוימים העונש עשוי להיות מאסר בפועל.